24.6.2013

כתיבת סינופסיס - דוגמא לתקציר עלילה של סרט שלי

בעקבות הערות שקיבלתי אני מוסיף פה תקציר בן שלושה עמודים של התסריט "כיפה אדומה" בתור דוגמא לסינופסיס שזכה בתמיכה של קרנות (הסרט הופק השנה בבימויו של ארנון צדוק וייצא לאקרנים ב2014). 

כיפה אדומה
מאת: ערן ב.י
סינופסיס

שנת 92' היא שנה משמעותית עבור קטיה, ילדה רוסיה בת חמש, שעולה מרוסיה לישראל.
שנת 92' היא גם שנה משמעותית עבור זאב אבוטבול, עבריין מרוקאי קשוח שמחסל את שני חבריו הטובים עבור בצע כסף ובורח לחו"ל.
זאת שנה משמעותית לשניהם, אבל יעברו עשר שנים עד שקטיה ואבוטבול ייפגשו לראשונה.

עשר שנים חולפות.
קטיה כבר אינה ילדה אלא נערה רוסיה מתבגרת שאימא נטשה אותה והשאירה אותה עם אב שיכור ואלים. נקודת האור היחידה שלה היא סבתה, שנשארה בבית, ומנסה מדי פעם להגן עליה מפני האב המכה. היא גם זו שמנסה להשיג בשביל קטיה מעט כסף לבגדים, לסרטים ולבילויים שנערות רגילות נהנות מהם. קטיה מנצלת את מעט הכסף הזה בשביל לקנות סמים, ואם חסרים לה מזומנים היא לא מהססת להשתמש בחברותיה הטיפשות בשביל להשיג את המנה הבאה. קטיה, אמנם רק בת חמש עשרה, אבל כבר מזמן לא תמימה. ורק על דבר אחד היא עדיין שומרת באופן תמוה. על בתוליה.

עשר שנים גם חלפו על אבוטבול. עשר שנים קשות.
במהלך שיילך ויתברר לאורך הסרט, התגלגל אבוטבול לרוסיה, הסתבך ומצא את עצמו בכלא הרוסי. בתור מרוקאי, יהודי, שחור וזר הוא בקושי הצליח להחזיק מעמד שם וכנראה שהיה מסיים את חייו בכלא פרבדה השמור שבמולדוביה, אילולא רצה מישהו בכך שהוא יחזור לישראל.
אפללו, ראש המאפיה המרוקאית, ומי שעשר שנים אחורנית שילם לאבוטבול בשביל לרצוח את חבריו, מחזיר את אבוטבול לארץ בתור תקוותו האחרונה להילחם במאפייה הרוסית המתחזקת. אבוטבול הוא מרוקאי במקור, אבל אחרי עשר שנים בכלא הרוסי הוא הופך יותר רוסי ממרוקאי והוא בדיוק איש השעה שיכול לשנות את המצב.

בשליחותו ובברכתו יוצא אבוטבול לחסל את מקסימוב, הבוס הגדול של המאפיה הרוסית בישראל. אבל אבוטבול יודע שבאקט החיסול הזה הוא צריך להעביר מסר חזק יותר מסתם חיסול, הוא צריך לעשות את זה בדרך שלא נעשתה קודם. בדרך מקורית שעליה כולם ידברו. אבוטבול מתכנן לגייס רוסי או רוסיה ממחנהו של מקסימוב ולהביאם לכך שהם יבגדו ויחסלו את הבוס.

לאחר סיבוב סמוי בשכונה הרוסית, מבחין אבוטבול בסרגיי, אביה השיכור של קטיה המסובך בחובות. בתחילה, חושב אבוטבול שסרגיי יכול להתאים למטרותיו, אבל מרגע שהוא רואה את קטיה, הוא מבין שזה מה שהוא מחפש. נערה בת חמש עשרה שתהפוך למחסלת מקצועית. על זה אין ספק שכולם ידברו.

אבוטבול ממתין לשעת כושר וזאת לא מאחרת לבוא. מכונית גדולה דורסת את סרגיי בגלל חובותיו, ויחד איתו גם נהרגת הסבתא. קטיה נותרת לבד בעולם.

קטיה אבלה על סבתה, אבל בשיחרור מאביה יש גם טוב. קטיה נהנית מיום אחד של רוגע. יותר מזה היא לא תקבל. ליאוניד, דילר בית הספר דופק על דלתה ורוצה להפוך את ביתה למאורת סמים. אחריו מגיעים המאפיונרים שאביה היה חייב להם כסף ורוצים לקחת את ביתה ולהיפטר ממנה. בדרך הם גם מתכוונים לאנוס אותה, אבל בדקה התשעים מגיע אבוטבול ומציל אותה.
קטיה, מבוהלת עד אימה מכך שיהרגו אותה, מוכנה לעשות הכל על מנת להישאר תחת חסותו של אבוטבול, אבל יש רק דבר אחד שאבוטבול מבקש בתמורה לחסות – חיסולו של מקסימוב.
קטיה מסכימה.

אבוטבול מתחיל את ההכנות לחיסול. שני העוזרים שלו הם מנצור ורודריגו (עבריין שהוא גם סטנד-אפיסט המתמחה בחיקויי ע'רסים) אבל החוליה המרכזית היא קטיה, ולהכשרתה מקדיש אבוטבול את רוב הזמן. הוא מלמד אותה איך לירות באקדח ואף לוקח אותה להרוג מישהו.
קטיה לומדת מהר ובינה ובין אבוטבול מתחיל להירקם קשר רגשי. במהלך ההכשרה הזאת קורה לקטיה דבר טוב נוסף – היא מפסיקה עם הסמים ומתחילה לפרוח. התפקיד שנתן לה אבוטבול מעניק לה בפעם הראשונה בחייה גם משמעות.

היום הגדול מגיע. קטיה נשלחת אל מסיבת יום ההולדת שמקסימוב עורך לקהל הרוסי, במטרה להרוג אותו. על מנת להתקרב אליו היא תצטרך להשתמש בכל יכולות הפיתוי שלה ואולי אף להקריב את בתוליה, עליהם הצליחה לשמור עד כה.
למרות כל התכנונים, שום דבר לא מתקיים כפי שהם צפו. את דרכה של קטיה מפריע ליאוניד הדילר ואם זה לא מספיק, אז המשטרה מחליטה להגביר נוכחות בפתח המועדון.
בתושייה רבה מתגברים אבוטבול וקטיה על כל המכשולים ומצליחים לחסל את מקסימוב. אבוטבול מחלץ אותה ושניהם נעלמים אל האופק. בלהט ההצלחה מתחיל ביניהם קשר רומנטי.  

חיסולו של מקסימוב על ידי נערה צעירה מכה גלים ברחובות והמרוקאים מתחילים להרים ראש. משפחת אפללו חוזרת לשלוט ברוב הטריטוריות והיא מתגמלת ביד נדיבה את הכוכב החדש – אבוטבול. נראה שימים טובים מחכים לאבוטבול ולקטיה. אבל זה רק נראה ככה.

חיסולו של מקסימוב פוגע במעמד המאפייה הרוסית אך לא מסלק אותה קליל. את מקומו של מקסימוב תופס מאפיונר גרוזיני שהגיע לא מכבר מרוסיה. שמו מאצקבשווילי והוא מכיר את אבוטבול מהכלא. למען האמת, אבוטבול חייב לגרוזיני הזה את חייו.
מאצקבשווילי יוזם פגישת סולחה עם אפללו ומוכן לקבל את מנהיגותו של הבוס המרוקאי הותיק, אבל בתנאי אחד – שיביאו לו את ראשה של הנערה הרוסיה שחיסלה את מקסימוב. הגרוזיני מתייחס ברצינות לבגידתה של הנערה באחיה הרוסים והוא רואה בכך תנאי קטן לכניעה גדולה. אפללו, שקטיה היא חסרת משמעות עבורו, מסכים מייד ומורה לאבוטבול לחסל את קטיה.
אבוטבול במצב קשה. מצד אחד אפללו החזיר לו את כל מה שהיה לו פעם ואף יותר שזה בדיוק מה שהוא רצה. מצד שני, מאצקבשווילי, האיש שלו הוא חב את חייו, מציע לו לעבור לצד שלו ולקבל הרבה יותר. מצד שלישי, שניהם רוצים שהוא יחסל את קטיה. ואבוטבול, איש קר רוח ואכזר, צריך לבחור מה לעשות.

אבוטבול לוקח את קטיה לקרחת יער. הם שוכבים והיא נרדמת. אחרי זמן מה היא מתעוררת, לבושה בתחתונים וגופייה בלבד. אבוטבול עומד לידה לבוש ומוכן. היא נוגעת בו. הוא שואל אותה למה יש לה ידיים כל כך חמות. היא עונה שזה בשביל ללטף אותו. הוא שואל למה יש לה שפתיים כאלה מתוקות. היא עונה שבשביל לנשק אותו. הוא שואל למה יש לה עיניים כאלה יפות. והיא עונה שזה בשביל לראות אותו. בשלב הזה מרצין אבוטבול ואומר לה שהיא צריכה להתבונן טוב יותר.
אל הקרחת מגיעים שני רכבים. האחד של המרוקאים. השני של הגרוזיני והרוסים. אבוטבול הזמין את כולם בשביל ההוצאה להורג של קטיה.

קטיה עומדת לבדה שם, חצי עירומה, כשכל חיות הטרף הגבריות מקיפות אותה. היא מגלה עכשיו שהיא הייתה רק כלי משחק בידי אבוטבול. שהיא נוצלה עד תום, כמו חפץ, בשביל לחסל את מקסימוב. היא מגלה שמי שדרס את אביה וסבתה היו אנשיו של אבוטבול וכל הטרגדיות שפקדו אותה היו פרי תכנונו. אבוטבול הוא האיש שלא רק בנה את מה שהיא עכשיו, הוא גם האיש שהרס את כל מה שהיה לה קודם, והוא גם האיש שצריך לחסל אותה עכשיו.
אבל קטיה היא לא הקורבן היחידי שעומד שם ביער, ובשורה של היפוכים ובגידות תתגלה האמת המתוכחמת מאחורי המהלך המבריק של אבוטבול. בסופו, יעמדו רק שני אנשים על הרגליים – אבוטבול וקטיה.

ורק אחד מהם ייצא מהיער בחיים......


( הערה: "כיפה אדומה", מעבר להיותו סיפור עם ידוע, הוא גם כינוי של העולם התחתון הישראלי לחיסול של עבריין הנעשה על ידי חבר או בן משפחה שבו הוא בוטח.)




20 comments:

עומר מימון אמר/ה...

שלום ערן
יש לי סינופסיס שכבר שמתי הרבה זמן במגירה
לאחרונה התחלתי לפתח אותו וכבר כמעט סיימתי דראפט ראשון
האם אני אוכל להראות לך את הסינופסיס ולקבל חוות דעת?

אנונימי אמר/ה...

האם העובדה שסיימת את הסינופסיס בסוף פתוח (שבו לא יודעים מי יצא מהיער בחיים) אומרת שכך יסתיים הסרט?
או שבסרט יש סיום מלא ורק בסיפנופסיס לא רשמת אותו?
כי חשבתי שצריך לרשום את כל העלילה בסינופסיס.

Eran B.Y אמר/ה...

קודם כל שמח שאתה קורא בעיון את מה שכתבתי.
הערתך מוצדקת ובסינופסיס שהגשתי לקרן ושאיתו קיבלתי את ההפקה היה כתוב מי יוצא מהיער בחיים ומה הסוף המלא.
מאחר והסרט צולם אבל טרם יצא לאקרנים, והסוף הוא חלק גדול מההפתעה שלו, לא רציתי לחשוף אותו פה בבלוג שלי ולכן השארתי סוף מרומז

אנונימי אמר/ה...

מעולה

Ayelet Edry אמר/ה...

שתיתי את הסינופסיס הזה בלי לקחת אוויר באמצע.
תודה רבה על הדוגמא אני לגמרי לומדת ממך.

ערן ב.י אמר/ה...

בשמחה גדולה

אנונימי אמר/ה...

שוב מניחים בקולנוע את סטראוטיפ המרוקאי העבריין.
כל הכבוד וישר כוח

אנונימי אמר/ה...

שוב מנציחים בקולנוע את סטראוטיפ המרוקאי העבריין.
כל הכבוד וישר כוח

אנונימי אמר/ה...

לא רק מרוקאי סכין יש בעלילה, זונה רוסיה ונרקומנית.
חבל. סיפור ממש טוב אבל אני לא רואה סיבה ממשית לתת אלמנט עדתי במאבקים בעולם התחתון. זה לא עניין אף אחד שרוזנשטיין האשכנזי חיסל את משפחת אסלן המזרחית.

jack אמר/ה...

כתוב יפה אבל מזכיר יותר מידי את הסרט ליאון עם ז'אן רנו ונטלי פורטמן. בהצלחה בכל מקרה.

Talia Ben Yehuda אמר/ה...

וואו!! כתוב כולכך טוב! פתחתי כדי באמת לקחת דוגמא לסינופסיס שאני כותבת. תודה לך! מוצלח ביותר ומסקרן!

Talia Ben Yehuda אמר/ה...

למרות שזה קצת גיזעני חחחחחחחח

Eran B.Y אמר/ה...

הי טליה, תודה על התגובה
לא חושב שזה גזעני. זה סטראוטיפי כי מדובר גם בעיבוד של סיפור אמיתי שקרה וגם בעולם ז'אנרי שבו מאפייה רוסית מורכבת מרוסים, ומאפייה מרוקאית ממרוקאים
ואת מוזמנת לראות את הסרט הגמור שיצא לפני חודשיים ולהתרשם

ליאור עמרם אמר/ה...

הי ערן צהרים טובים ומבורכים,
רציתי לשאול עם זה אפשרי לכתוב בדף נפרד הקשור לסינופסיס הקדמה כמכתב המספר בקצרה
את סיפור הקרע שמבוסס על סיפור אמיתי משפחתי שקרה לפני 25 שנים
ואז לכתוב את הסינופסיס כסיפור עלילה קצר המתפרס על ארבע וחצי עמודים

התחלה שלי כדוגמא
סיפור זה מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש לפני 25 שנים בעיר ראש העין. אצל משפחה דתית מסורתית
ענפה מעדה התימנית שעד היום חייה בסימן שאלה לגבי אותו בן משפחה אבוד,
זה קרה בשנת 1991 ערב חג השבועות. הידיעה לגבי היעדרותו של אחי גדעון שינה את חיי
וחי משפחתי לרעה,
בידיעה שנמסרה לי מדבריה של גיסתי קרין, אשתו של גדעון, אשר הגיעה לבית הורי בבוקר החג
תשושה מעיפות אחרי לילה לבן של חיפושים אחרי שחיפשה אחר בעלה. היא הודיעה לנו שאחי גדעון נעדר
מאז ליל אמש. כמצופה, הלכנו לתחנת המשטרה העירונית מיד אחרי הבשורה

אז אני מספר את עלילה של הסיפור לאורך ארבע וחצי עמודים

ליאור גנון אמר/ה...

שלום,
יש לי כמה שאלות,
1. מה עושים עם הסינופסיס שלי מסובך מדי?
2. אפשר לעשות סצנה של 2 דקות עם דמויות המשנה, לפני שעוברים לגיבור?
3. איך לדעת האם הסינופסיס שכתבתי הוא טוב?

אני אודה מאוד אם תענה לי על השאלות הללו,
דרך אגב, הסינופסיס שכתבת ממש טוב לדעתי.

תודה, ליאור גנון

Eran B.Y אמר/ה...

הי ליאור,

1. אז צריך לפשט אותו כדי להתמקד במהלכי הגיבור או הגיבורים ובתפניות העלילתיות המרכזיות. תקציר יכול להיות מורכב אבל הוא צריך להיות ברור להבנה
2. בתסריט בטוח כן, אבל בתקציר כדי בכל זאת להתחיל עם הגיבור אלא אם כן דמויות המשנה מציגות אותו באופן מעניין והוא נכנס יחסית מהר
3. תן לאנשים סביבך לקרוא אותו ותשמע מה יש להם להגיד. כך תהיה לך אינדיקציה טובה

ותודה על המחמאה על הסינופסיס.

אנונימי אמר/ה...

היי ערן,

ראשית תודה רבה על הבלוג המאוד מאוד מועיל שלך.
איך אתה מציע לגשת לסינופסיס של סרט עם עלילות מקבילות (אה לה מגנוליה)?

תודה רבה

רותם שלאוזר אמר/ה...

מסוג הסיפורים שגורמים לבטני להתכווץ... כתוב היטב. ואהבתי את האנלוגיה.
האם כשדיברת בפוסטים הקודמים על חמישה עמודים זה מחייב? כי כאן נדמה שזה פחות...

Eran B.Y אמר/ה...

לאנונימי,

כתיבת תקציר לסרט מרובה עלילות מחייבת כתיבת תקציר לכל סיפור בנפרד ואז צריך לשלב בין התקצירים לידי תקציר אחד שנע בין סיפור אחד לאחר, כשנקודת החיתוך של סיפור אחד למשנהו, צריכה לייצר תובנה חדשה בסיפור שאליו עוברים. יש כאלה שגם יגידו שהכל צריך להיסגר איכשהו ביחד, אם כי לא חובה. אפשר בהחלט לסגור את כל הסיפורים האחד אחרי השני.

לרותם, תודה על המחמאה. ובהגדרת הסינופסיס נכתב בין שלושה לחמישה עמודים או עד חמישה עמודים.

גי אמר/ה...

שאלה לגבי הגנה על תסריט שאני שולח,
האם צריך להגן על התסריט שאני שולח לאנדי מקצוע ואם כן מה עלי לעשות?