23.3.2014

מהי הצורה הגאומטרית של קונפליקט? ועל מה צריך להקפיד כשבונים את מולקולת הדמויות של הסרט

כל הסרטים באשר הם עוסקים בדבר אחד - אינטראקציות אנושיות. 
גם בסרטים העוסקים בגיבור אחד הפועל לבדו  כמו "כוח משיכה" או "להתחיל מחדש", חייבים עוד דמויות על מנת להחזיק את הסרט ולכן סנדרה בולוק נזקקת לג'ורג' קלוני, וטום הנקס צריך את כדור העף המוחתם בדם שלו (ווילסון, קראו לו, וזה היה הפרודקט פלייסמנט המוצלח בהיסטוריה של הקולנוע). 
זאת הסיבה שאפילו לרובינזון קרוזו, הוסיפו בשלב מסוים את ששת.

בשונה מספר, ששם גיבור יכול להחזיק לבדו רק באמצעות תודעתו (וגם שם זו משימה קשה), הסרט צריך מספר דמויות על מנת שהגיבור לא יפעל בחלל הריק ויעזר בדמויות שונות על מנת לעבור את המסע שלו. 
נוסף על כך, רבות מעלילות העל - כמו סיפור אהבה, סיפור יריבות, סיפור חברות - הן עלילות שבסיסן מחייב אינטראקציה בין מספר דמויות, כך שברור שהגיבור שלנו צריך דמויות שיקיפו אותו. 
ועכשיו נשאלת השאלה אילו דמויות צריכות להקיף אותו? ואיך בוחרים אותן?

מולקולת הדמויות של הסרט
למבנה הדמויות הייחודי של הסרט אני קורא מולקולת דמויות. מבחינתי, זהו המבנה הייחודי והשלם של האינטראקציות בסרט ומאחר וגיבורי הסרט הם האלמנטים הבלתי נשכחים מבחינת הצופים, אז מערך הקשרים בין הדמויות השונות מהווה את החותם הייחודי של הסרט. 

במרכז המולקולה עומד הגיבור או הגיבורים כשדמויות אחרות מקיפות אותן. דמויות אלו משתייכות למספר סוגים (ציינתי את הסוגים בלשון זכר, כמובן שכל דמות יכולה להיות גם נשית וגם גברית):

היריב (נקרא גם האנטגוניסט או הנבל) - ברוב מבני העלילה הוא הדמות החשובה ביותר אחרי הגיבור ולרוב הוא רוצה בדיוק מה שהגיבור רוצה, כך שהקונפליקט ביניהם הוא מקסימלי. מעבר לכך שהיריב צריך להיות ראוי (כי אחרת הגיבור עצמו יוצא פחות טוב) מהווה היריב השתקפות של הגיבור עצמו אם היה בוחר בדרך הרעה. 

שליח היריב - במיוחד בסרטים אמריקאיים, הגיבור הוא אינדיבידואל אבל לנבל יש חיילים רבים הסרים למרותו. שליח היריב הוא אחד מאנשי הנבל שמהווה מכשול בדרך אל הנבל עצמו, ולפעמים גם מהווה מכשול גדול יותר בעצמו. הדוגמא הקלאסית ביותר לסוג הדמות הזאת היא עוזרו של הנבל בסרטי ג'יימס בונד (בתקופה הפרה-דניאלקרייגית) שם הייתה חלוקה ברורה בין הנבל שהיה המוח, לבין עוזרו הבריון שהיה הכוח. 

האהובה - בעלילת אהבה, מהווה האהובה (או האהוב) גיבורה שוות ערך, אבל ברוב העלילות, מהווה האהובה דמות משנית שלרוב מייצגת את אורח החיים הנורמאלי, שאליו שואף הגיבור, זאת הסיבה שהיא דמות שהנבל יירצה לאיים עליה, ובהצלתה, יזכה הגיבור בישועה במנוחה ובנחלה. קשר רומנטי של הגיבור הוא לרוב אינטראקציה רכה ומנחמת שבאה בקונפליקט עם הקושי של העלילה המרכזית. כך יש קונפליקט מובנה בין הרצון להיות באהבה רכה ומנחמת אל מול מלחמה עקובה מדם. 

המנטור - דמות שחונכת את הגיבור במסע ההתפתחות שלו וסוג של דמות אב. ברוב המקרים, היא גם השתקפות מאוחרת של הגיבור עצמו, או תמרור אזהרה עתידי שהגיבור צריך להיזהר לא להפוך אליו. בעיני המנטור האולטימטיבי היה ויישאר מר מיאגי מ"קראטה קיד". 

התלמיד - בדיוק ההפך מהמנטור, השתקפות צעירה של הגיבור ובעצם דמות בן שלו. בעלילות שבהן המורה הוא הגיבור, לרוב יפנה נגדו התלמיד או שייהרג על ידי הנבל.

החבר - לרוב השתקפות נורמאלית או קומית יותר של הגיבור, המאפשרת לו להתלבט על מעשיו עם מישהו שקרוב אליו בנקודת המבט ועם זאת, שונה ממנו. דמות שנותנת קונטרה. 

העוזר - בשונה מהחבר, מהווה העוזר הרחבה של דמות הגיבור. האינטראקציה ביניהם לא בהכרח מייצרת קונפליקט, אבל מרחיבה את ססגוניות הדמות המרכזית. הדוגמאות הקלאסיות מבחינתי הן: ארטו הוא העוזר של לוק סקייווקר, בזמן שצ'ובקה הוא העוזר של האן סולו. האן סולו ולוק הם חברים, ומערכת היחסים ביניהם שונה מזה שיש להם עם העוזרים. 

השליח\שומר הסף-  דמות שמגיחה לתקופה קצרה ביותר לאורך העלילה ותפקידה להעביר את הגיבור מהלך חשוב. יכולים להיות לה אלמנטים מכל אחת מהדמויות הקודמות אבל התפקיד שלה הוא קצר, חזק וציורי. לדוגמא, מנהיג המרד המוטאנטי ב"זכרון גורלי" או דובי, גמדון הבית ב"הארי פוטר וחדר הסודות". 

כמובן שעל בסיס הסוגים האלו אפשר לעשות אין ספור קומבינציות ולכן מנטור יכול להיות גם היריב, אהובה יכולה להיות גם תלמידה ועוד. 


המבנה הגאומטרי של הקונפליקט הוא משולש
הסיבה שלדעתי חשוב לשרטט מולקולות דמויות בזמן שמתכננים את התסריט (בשלב הטריטמנט בדרך כלל) היא שהמולקולה עוזרת לחדד בצורה המקסימלית את פוטנציאל הקונפליקטים בין הדמויות השונות.
הקונפליקט תמיד יבוא לידי ביטוי בצורה האפקטיבית ביותר בצורת משולש, כשכל אחת משלוש הדמויות מתלבטת בין שתי הדמויות האחרות. 

והנה כמה דוגמאות (לפי סדר: "מלחמת הכוכבים", "אישה יפה" ו"הערת שוליים")

מלחמת הכוכבים
























לוק-ווידר-אוביוואן - ווידר הוא יריבו הגדול ביותר של לוק, אבל הוא גם אבא שלו. אובי וואן הוא יריבו הישן של ווידר אבל גם היה החונך שלו ודמות האב של לוק. לוק מתלבט בין אביו המאמץ הטוב לבין אביו האמיתי הרע. ווידר מתלבט בין המנטור שלו (הקיסר) ומקור כוחו לבין בנו.
האן סולו-ליאה-לוק - לוק והאן חברים, אבל שניהם גם מעוניינים בליאה (בסרט הראשון לפחות). ליאה מתלבט גם היא בין שניהם. רק בסרט האחרון נפתר הקונפליקט על ידי זה שמגלים שהיא אחותו של לוק ולכן יכולה להיות רק עם האן. 

אישה יפה
גיר-רוברטס-העוד השותף: גיר מתמחה בפירוק חברות. העו"ד השותף שלו הולך איתו כבר דרך ארוכה. הוא סוג של חבר, אבל חבר רע, והוא רוצה שהם ימשיכו לפרק חברות ולהרוויח כסף. רוברטס מייצרת ביניהם קונפליקט שגורם לגיר למעוד ולספר לעו"ד שהיא בעצם זונה וזה מייצר ביניהם קונפליקט. 

גיר-רוברטס-איל הספינות הזקן - עלילת העסקים המרכזית של הסרט היא הניסיון של גיר לקנות את חברת הספינות ולפרק אותה כמו שהוא עשה לכל חברה לאורך הקריירה שלו כולל החברה של אביו (ציון דמות האב רלוונטי, מאחר ואיל הספינות הוא דמות אב חלופית), רוברטס מצליחה לפשר בין הקונפליקט של גיר ואיל הספינות ובמקום להרוס אחד את השני, הם סוגרים עסקה חיובית יצרנית. בכך פועלת הדמות של רוברטס אפילו לפי המודל הפרוידיאני שבו האישה מפשרת את הקונפליקט בין הבן הקם על אביו להורגו. 

גיר-רוברטס-מנהל המלון: מנהל המלון הוא החבר של והמנטור של רוברטס. הוא מתחיל בחשדנות כלפיה ושומר על הלקוח שלו, גיר, ואף מנסה להתחבב עליו ללא הצלחה. אבל ברגע שהוא דואג דווקא לרוברטס, היא זאת שסוללת את הדרך אל גיר, ולכך שמנהל המלון הוא זה שיכווין את גיר לנסות ולכבוש אותה בחזרה. 

הערת שוליים
הסרט הזה, כמובן, הוא סרט שונה מאד מהסרטים האמריקאיים ובעיני מייצג את פסגת הכתיבה התסריטאית של הסרטים בישראל. ולמרות המבנה השונה שלו, על שני גיבוריו. שימו לב לחשיבות המשולשים במולקולת הדמויות. 
הבן-האב-גרוסמן: בצורה דומה מאד ללוק-ווידר-אובי וואן במלחמת הכוכבים, יש כאן מערכת יחסים טעונה מאד בין האב והבן שהם יריבים, בין האב לגרוסמן שהם יריבים מרים, בין הבן לגרוסמן שהוא בעצם מנטור שלו (והאיש שהגיש אותו לפרס ואף המליץ עליו). המשולש הזה נותן את רוב הקונפליקטים שמניעים את העלילה בסרט. 

האב-הבן-האם: האם מצדדת באב כי היא אישתו וליוותה אותו כל חייו. נצחונותיו היו גם ניצחונותיה וכשלונו יהיה גם כשלונה. מצד שני היא גם אימו של הבן ורוצה בטובתו ובהצלחתו. היא הדמות היחידה שטובת הבן והאב שוות בעיניה. זאת גם הסיבה שהבן חולק איתה את הסוד שהוא ויתר על הפרס. 

האב-הבן-הנכד: מערכת היחסים בין הבן לבנו המתבגר היא עלילת משנה, אבל על מנת להדגיש את הקונפליקט בין הבן לאביו, צריך מייצג נוסף, הנכד, על מנת להדגיש את היריבות המובנית הקיימת במשפחה זו בין בן לאב. 

בשורה התחתונה: בנו את מולקולת הדמויות של התסריט שלכם וחפשו את המשולשים. אם אין מספיק משולשים אתם צריכים להוסיף דמויות שיחזקו את הקונפליקטים.
אם אתם רוצים לקשט את התסריט שלכם בקומיות וססגוניות, הוסיפו חברים, עוזרים ושליחים למבנה העלילתי. 


3 תגובות:

Alon Rothem אמר/ה...

רק פספסת את הנקודה לפי דעתי היפה ביותר בעיצוב הדמויות ב"הערת שוליים" ובסרט עצמו. האמא היא לא אהובה - האמא היא השופט (שומר הסף), גם עבור האב וגם עבור הבן. כששקולניק הבן רוצה להוכיח את עצמו הוא לוחש באוזן של אמא. ככשקולניק האב רוצה להוכיח את עצמו הוא מדבר לעיתונאית, אבל רץ לאמא לשאול אם היא שמעה מה הוא אמר...

Eran B.Y אמר/ה...

צודק אלון. האמת שההגדרה "אהובה" נשארה מהסלייד של "אישה יפה" ובאמת לא מתאימה להערת שוליים. האם שם היא "בת זוג" וכן מהווה את הרוך הנשי המפייס את שני הגיבורים (כאם וכרעייה) יחד עם ההגדרה המאד קולעת שלך שהיא גם השופטת של שניהם. כפי שכתבתי בפוסט עצמו, יש הרבה קומבינציות לסוגי הדמויות ואין ספק שבהערת שוליים הן מקוריות במיוחד.

ליאור גנון אמר/ה...

שלום, קראתי בעיון את המאמר ומאוד התרשמתי,
אך חשבתי על זה קצת ואני לא מבין, איך לכתוב קונפליקט
בין 2 אנשים. כמו בהנוקמים הקונפליקט בין תור ללוקי?

תודה מראש